fbpx
אמונה ואמנות

אני פוגשת בלא מעט ציירות אמניות שנתקעות. שפתאום נעלמות מחיי הצבע והיצירה. הן חיות בפחד, בספק האם הן מוצלחות, טובות, יכולות, להגשים את עצמן.
האם אני מספיק טובה? זו שאלה שעולה בכל יום , לא מגזימה, בכל יום! לי , עם  עצמי, התלמידות שלי, אפילו בקבוצת אמניות ציור מוכשרות מדהימות שאני חברה בה.

אני חושבת שהשאלה הזו עולה לנו האמניות מכמה סיבות

  1. כי אנחנו כנשים תמיד מפקפקות בעצמנו… אולי זה קשור לעובדה שאנחנו מנתחות כל דבר, או רגישות יותר, או מנסות להוכיח יכולת בעולם גברי דומיננטי, שמנמיך אותנו ? כך או כך אני מוצאת שנשים בכללי שואלות את עצמן שוב ושוב את השאלה האם אני מספיק טובה? וזה מתפרש על מגוון של תחומים: גודל, משקל, יופי, אימהות, טיפוח ובוודאי עבודה.
  2. כי באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה… שוב הפקפוק העצמי הוא לחם חוקו של האומן, רגישות היתר, ההשוואה לאמנים אחרים. חלק מהספקות הללו נובעות מכך שבתהליך אמנותי יש דמיון לפני הביצוע, ואז יש פער בניהם. עוד סיבה לחששות היא שבכל יצירה יש משהו פנימי מהאמן שיוצא החוצה, ועובר תהליך חשיפה לביקורת חיצונית, ומי לא חושש שמעבירים עליו ביקורת?

כך או כך הספק תמיד קיים.

אני טוענת שהוא הוא אפילו רצוי (גורם לנו להשתפר) ,כל עוד הוא לא חוסם אותנו. הספק כמו הפחד תמיד שם, לא משנה כמה טובה את.

אבל איך אני אומרת לילדים שלי, וגם לתלמידות, נו אז?

העצה שלי , תהיו מוכנות להכיר את הספק והפחד, ואל תתנו להם לנהל אתכן.
תהיו חביבות לספק והפחד מתוך ידיעה חיובית שהם חלק מכן, שנועד אינסטינקטיבית ופרהיסטורית להגן עליכן.
תכירו שדווקה איפה שיש ספק ופחד יש הזדמנות לשינוי, להתפתחות, לצמיחה.

אז תשלימו עם "הפולניה שבכן" ותיצרו לצידה, או למרות שהיא שם.

אהבת? שתפי!
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מוצר השבוע!

פלטת קשתות - פנינים מנצנצות

180

129

ימים
שעות
דקות
שניות